לא סוף החיים
למילה גירושין, יש קונוטאציה שלילית שגורמת לנו כחברה, להסתכל על אדם גרוש בעין לא טובה כאילו מדובר בבן אדם סוג ב'. למרות שאנו לא יודעים מה עמד מאחורי הפרידה, ומה הוביל למהלך הזה, אנו מיד שופטים ומורידים את האדם לתחתית החברה ולעיתים רבות ללא כל הצדקה. ובכלל לא מנסים להבין אולי להתגרש זה צעד יותר טוב מאשר לחיות באותו בית עם בן זוג שאתה לא אוהב ולא מסתדר איתו.באופן כללי, גירושין, זהו צעד מתבקש ובלתי נמנע של זוגות שלא מסתדרים ביחד מסיבות שונות שהם לא ראו לפני הנישואין. יכולים להיות סיבות רבות לסיום קשר בין בני זוג, אך המקרה הנפוץ ביותר שמוביל למשבר בנישואין, הוא בגידה של אחד מבני הזוג אשר מובילה למצב של משבר אמון. הרצון לחיות ביחד נעלם ואש האהבה נכבית ואז מחליטים על פרידה כצעד הנכון ביותר להמשך התקין של החיים.
גירושין והשלכותיהם
כשמדברים על גירושין, צריך להתייחס להשלכות שהדבר גורם כלומר, החלטה על חלוקת רכוש בין בני הזוג, קביעת מזונות במידה ויש ילדים, מעבר לתפקוד כהורה יחיד או כגרוש, דבר של קל להתמודד איתו בוודאי שלא בחברה אשר מסתכלת בעין לא יפה על פרידות בין בני זוג נשואים.
כאשר בני זוג מתגרשים, מצד אחד הם יוצאים לדרך חדשה שאמורה להיות טובה יותר ממה שהם חוו במהלך הנישואין, אך מצד שני הפרידה בדרך כלל משפיעה מאוד על הילדים, ולא בהכרח בצורה טובה כמו על ההורים. הילדים נאלצים לעבור למציאות חדשה, מציאות שנכפית עליהם למורת רוחם ולפעמים זה מאוד קריטי להתפתחות של הילד, בעיקר כשזה בגילאים קטנים שהם זקוקים לשני ההורים בבית אחד, ולא לראות את אחד ההורים רק פעם בשבועיים או על פי בהסדר אחר שנקבע.
כשבני זוג נאלצים להתגרש, עליהם להגיע להסדר טוב ביניהם שישפיע על ילדיהם ועל עתידם בצורה הטובה ביותר בלי שיפגעו, כי צריך לזכור שזה שמפרקים את החבילה לא אמורה שנגמרה המשפחה.