חוק יחסי ממון בין בני-זוג קובע כי במקרה של גירושין יתחלקו בני הזוג שווה בשווה בכל הרכוש שצברו במהלך נישואיהם, הכוונה בין השאר לבתים, מכוניות, קופות גמל ועוד.
במקרה שבני הזוג לא מעוניינים לפעול בהתאם לקבוע בחוק במקרה גירושין ולחלק באופן שונה את רכושם, הסכם ממון הינו האופציה היחידה לכך.
על הסכמי הממון להיערך בכתב וכדי לקבל תוקף משפטי על בית המשפט או בית הדין הרבני לאשר אותו. במקרה שאין אישור בימ"ש לא ניתן לאוכפו בפועל ולהסתמך עליו. אישור בית המשפט הינו חובה ומהווה תנאי מהותי.
חריג לכך הוא במקרה וההסכם נעשה טרם הנישואין אזי ניתן לאשרו על ידי נוטריון.
הסכם ממון, מתי ואיך?
הסכמי הממון יכולים להיעשות טרם הנישואין, במהלכם או בסופם. טרם עשיית ההסכם צריך לוודא איזה רכוש קיים למעשה לכל צד לפני הנישואין ומה ברצון בני הזוג לכלול כרכושם המשותף.
מומלץ לערוך הסכמי ממון כאשר נקודת הפתיחה הכלכלית של בני הזוג היא שונה, לדוגמא אחד מהצדדים מגיע עם רכוש ששייך לו כדירה או עסק ומעוניין להבטיח את מצבו הכלכלי במקרה של גירושין.
אפשרות נוספת הינה במקרה שהוריו של אחד מבני הזוג רוצים להעניק לזוג סיוע כלכלי לרכישת דירת מגורים והצד השני אינו יכול לסייע לזוג.
הסכם ממון מומלץ לעשות אצל עו"ד מנוסה בענייני משפחה. אסור לזלזל בהסכם וחובה להקדיש לו מחשבה רבה. מדובר במסמך מכריע מאין כמותו, הצופה את פני העתיד. הסכם ממון יכול להכריע על גורל בני הזוג במקרה של גירושין, וזאת אף לאחר שנים רבות של נישואין.
לעיתים כל העניין של הסכמי ממון גורם לחוסר נוחות בין בני הזוג, אך עו"ד מנוסה יהווה אוזן קשבת ויסייע לבני הזוג מניסיונו הרב למציאת פתרונות יצירתיים שיהיו מקובלים על שני הצדדים ויגנו על האינטרסים שלהם.
כמו כן קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור, וזאת מהסיבה שחוק יחסי ממון לא חל עליהם, והנחת היסוד של בימ"ש היא שבני הזוג לא רצו לשתף את נכסיהם ועל כן חלוקת הרכוש המשותף תהיה על פי הרישום.